עוצמת המיתרים של ויוואלדי
ביונדי ו"אירופה גלנטה" מגישים ויוואלדי חי, תוסס ומענג

ויוואלדי - קונצ'רטי למנדולינה וקונצ'רטי "מרובי כלים" נוספים - אירופה גלנטה, פביו ביונדי
הקלטה: Virgin classics
מק"ט:  45527
יבוא: Helicon
 

קשה להתחיל ביקורת על דיסק חדש של קונצ'רטי של ויוואלדי מבלי להיזכר באימרתו של סטרוינסקי על כך שויוואלדי כתב קונצ'רטו אחד ושיכפל אותו 700 פעמים. האמת שאני חשבתי פחות או יותר כך עד אשר החלו להופיע הקלטותיו של פביו ביונדי, תחילה בחברת "אופוס 111" ואח"כ ב"וירג'ין".

אמנם הרכבים כגון "אי מוזיצ'י" הקליטו חלקים נכבדים מרפרטואר זה, אולם רק אצל ביונדי היצירות הללו הופכות באמת למשהו חי, תוסס ומענג. גם כאשר השוותי את ביצועיו לאלו של טרוור פינוק וה"קונצרט האנגלי" ניכר כי יש בהם משהו יחודי. קרוב לודאי שהמקור האיטלקי של ההרכב עוזר להפקת אותה אוירה של אותנטיות. לא כל היצירות ברמה שווה: היצירה האחרונה בתקליטור (קונצ'רטו ל-3 כינורות, אבוב, שני חלילים, שני ויולות אנגליות, שני צ'לי, ושני צ'מבלי), בינונית למדי, אך הקונצ'רטו המפורסם יחסית לשני מנדולינות הוא מעדן של ממש וכך גם הקונצ'רטו RV 576, (לכינור, שני חלילים, שלושה אבובים ופגוט)- שימו למשל, את הפרק האחרון כאן ותראו איזו מקוריות מופלאה מסוגל ויוואלדי לנפק, ועד כמה כישרוניים פביו ביונדי ונגניו ביכולתם לממש כשרון זה. ויוואלדי מסוגל גם להיות מלחין עמוק להפליא (מי שמכיר את ה"סטאבט מאטר" ו"ניסי דומינוס" יודע זאת זמן רב), ולראיה, הקונצ'רטו היפייפה לכינור, שני אבובים ופגוט (RV319), במיוחד בפרק השני המלנכולי.

גם אם אינכם מחשיבים עצמכם לחובבי ויוואלדי, הדיסק הזה, כמו האחרים של ביונדי (הדיסק של "עונות השנה" יפתיע גם את מי שנמאס לו מהיצירה הזו מזמן) יגרום לכם הנאה מרובה. אני כבר הולך להאזין לו שוב.

פביו ביונדי, מגיש גזוז ויוואלדי תוסס במיוחד

רוברטו אלניה שר ברליוז - קטעים לטנור מתוך "הטרויאנים", "לליו", "קללת פאוסט", "רומיאו ויוליה", "בנדיקט וביאטריס" ו"בנוונוטו צ'ליני": אלניה, תזמורת ומקהלת בית האופרה קובנט גרדן, ברטרן דה בילי.

הקלטה: EMI classics
מק"ט:  7243 5 57433 2 9
יבוא: Helicon

בעיני רבים אלניה הוא יורשם של הטנורים הדגולים, הוא מבוקש בבתי האופרה הגדולים כפאבארוטי, דומינגו וקורלי בשיאם.

לדעתי, הביקוש המוגזם הזה נובע יותר מחסרונם של טנורים גדולים ולא עקב היותו של אלניה זמר בסדר גודל של אותם זמרי טנור. בעיקר ברפרטואר האיטלקי, השגיו, למרות הביקורות הטובות הרבות, אינם מתקרבים לאלו של דומינגו וקורלי (ואחרים מדורות קודמים יותר)- די אם תקשיבו להקלטה של "הטרובאדור" בניצוחו של אנטוניו פפנו כדי להבין עד כמה מתאמץ אלניה באריות הגדולות במערכה השלישית.

אולם, כאשר מדובר ברפרטואר הצרפתי- כאן מצבו טוב בהרבה, גם מכיוון שיש לו פחות מתחרים.

כמו למשל, שירתו בגירסה הצרפתית של "דון קרלוס", או את שירתו ב"כרמן" שיצא לא מזמן לאור- תענוג. אי לכך, לא מפתיע לשמוע אותו במיטבו גם בדיסק ברליוז שלפנינו. אלניה שר כאן רפרטואר נדיר, ומהנה ביותר: שלושת האריות הנדירות מ"בנוונוטו צ'ליני" מושרות להפליא, והתגלית הגדולה היא הקטעים מ"לליו", אותה יצירת המשך לסימפוניה הפנטסטית, אשר כמעט ולא מבוצעת (השחקן ז'ראר ד'פרדיה מצטרף, כאן, כקריין).

מבין יצירותיו הגדולות של ברליוז, תוכלו למצוא כאן מספר קטעים מתוך ה"טרויאנים", ובהם בולטת במיוחד האריה של איופס מהמערכה הרביעית של האופרה. הקטע המפורסם, יחסית מתוך "ילדותו של ישו" נשמע נפלא במיוחד, וכך גם "Nature Immense" מתוך קללת פאוסט.

יש מספר קטעים שהם קצרים מדי במקור (פחות משתי דקות), למשל, הקטע מתוך "רומיאו ויוליה" ואינם מוסיפים להנאה. אני גם לא אוהב את הגירסה של ברליוז להמנון הצרפתי, להיט גדול בקרב זמרי טנור מפורסמים.

סך הכל, למרות שבד"כ אני לא אוהב לקטים של אריות מאופרות, זהו תקליטור מהנה למדי- אני מקווה שמי שיקנה אותו "יתפתה" אחר כך לרכוש את יצירותיו הגדולות של ברליוז בשלמותן: רומיאו ויוליה, קללת פאוסט ובעיקר האופרה ה"טרויאנים", יצירת המופת של ברליוז ופסגת האופרה הצרפתית.

זמר הטנור רוברטו אלניה

קישורים קשורים:
אנסמבל "אירופה גלנטה"  ,  זמר הטנור הצרפתי רוברטו אלניה

Copyright 2002  -  הפורטל הקלאסי החדש  -  Klassi.net