ריגולטו רע
סקירת DVD והשוואת ביצועי עבר

מספרים על טיטו גובי, הבריטון הגדול ואחד המפורסמים בתפקיד, שראה פעם הצגה
רעה במיוחד של האופרה ריגולטו, ומאחר שנהנה מאוד הגיע למסקנה שריגולטו הינו
להיט במידה כזאת שפשוט בלתי אפשרי 'לרצוח' אותו. אפילו בביצוע רע. לטיטו גובי
נכונה הפתעה אילו צפה ב DVD-של חברת BBC שיצא לאור בשנה שעברה.

ריגולטו נרצח, לא באכזריות אלא מתוך טימטום.

מדובר בהצגה חיה בבית האופרה בלונדון 'קובנט גרדן' בניצוח סר אדוארד דאונס,
ובבימויו של דיוויד מקויקר.

ראשית כל המוסיקה:
כמו בשחמט, מתכון בטוח להפסד זה לאבד את המלכה. ליהוק גרוע של תפקיד
ג'ילדה- היהלום שבכתר האופרה- והכל אבוד מראש. כריסטין שאפר לא
תואמת את אופי התפקיד.

ג'ילדה- ילדה עדינה, מהוססת, נחבאת ואפופת סוד. שאפר נכנסת לחנות החרסינה
בטון של רס"ר פלוגתי: מלאת עוצמה אופראית, בטחון עצמי ושליטה על הסביבה.
כמעט כתבתי: כמו ברונהילדה קטנה. בנסיבות הריגולטיות הופעתה מעוררת סלידה.
רואים עליה שהיא מתקשה "להעביר" את הדמות ואינה יודעת מה לעשות עם עצמה.
חוסר הבנה בסיסי של האחראי על הליהוק בקובנט גרדן. מי יודע, אולי היא גויסה
ברגע האחרון להחליף מישהי אחרת? אז למה בכלל לצלם (ולהנציח) הופעה כזאת?
אכזבה.

בתפקיד הדוכס ממנטואה- הטנור הארגנטינאי מרצ'לו אלוורז. הוא עומד, ללא ספק
בדרישות התפקיד, יש לו קול טוב, הופעה מרשימה, ולא פחות חשוב- הרקע
התרבותי המתאים כדי להיות כלול במשפחת הטנורים של העולם הלטיני.
אני רק מוצא שלזימרתו מתלווה מין גוון בכייני שרק מפריע, והלוואי
שהיה מצליח להתפטר ממנו (כרגע נראה שהוא דווקא נהנה מהחיסרון
הזה(.

אחרון חביב: הגיבור הראשי ריגולטו, הליצן העלוב שנפשו חצויה, ומסוגל גם
להיות אכזר ואלים; הגולם המעוות שקם על יוצרו (הדוכס). פאולו גאוואנלי
מרבה לשיר את התפקיד, ועושה אותו ללא דופי.

ברור שהוא בקי ברזי הדמות ומוסיף לה נופך משלו. אצלו ריגולטו הוא אדם שחי
בעולם שחור, נלחם נגד כולם, ויוצא מוטרף מהענין. לא כל כך ליצן מבדר.
הליצנות שלו אכזרית. עוד אחזור אליו בהמשך.

המנצח אדוארד דאונס ותזמורתו מצוינים ומוקלטים היטב. הם היחידים שאינם
נפגעים מהבימוי חסר הטעם של דיויד מקויקר. עד להיכן מותר להגיע רק כדי
להיות שונה? לא נמצא אף אחד בסביבה שיטפח בחוזקה על גבו ויאמר "עד כאן
חביבי! מה שאתה עושה רק מקלקל ובגדול"!! הרקע ההולל של ספור האופרה
אמור להיות רק נרמז. הבימוי והתפאורה אמורים רק לתמוך במוסיקה, לא
לבוא במקומם.
אז מה תורמת החלטת הבמאי להציג אורגיה אמיתית בפרטי פרטים במערכה
הראשונה? אנחנו לא אמורים לצפות כאן בסרט דוקומנטרי שנאמן למציאות
על כל צדדיה, לא?

כך גם התפאורה- מכלולים של קירות פלדה שחורים כמו של צוללת ,שמתחלפים
בצבר גרוטאות שחורות שנלקחו הישר מאולפן סרטי .ALIENS הייתי מצפה
בריגולטו לתפאורה שמייצגת את הסגנון המיוחס למאה ה-16. ליצן זה ליצן,
עם תלבושת צבעונית, לא שודד בנק לבוש בגדי עור שחור. כישלון תאטרוני
מוחלט. בוז לבמאי דיויד מקויקר.

תפאורה יפה כזאת יצר הבמאי המנוח ז'אן-פייר פונל בסרט ריגולטו מלפני20  שנה.
בהפקה ההיא ניצח ריקרדו שאיי על האופרה הוינאית עם פווארוטי, גרוברובה
וויקסל ששיחק את הליצן עם המון הבנה וכישרון. הייתי רוצה לראות הפקה
בימתית דומה, לא רק סרט.
 

לצורך ההשוואה, אזכיר כאן ריגולטו טוב: לפני 6 שנים שודרה בערוץ  FRANCE2
הפקת בית האופרה הבסטיליה בפריס בניצוח ג'יימס קונלון, הבמאי ג'רום סאווארי,
ששיווה לתפאורות אופי של ממלכה מתפרקת בריקבון, יחד עם תלבושות צבעוניות
מהמאה ה-16, שילוב מוצלח מאוד. צוות זמרים מצוין עשה שם ריגולטו כמו שצריך:
גאוואנלי המצוין, אנדראה רוסט היתה ג'ילדה אמיתית, ורמון ורגאס היה דוכס לא
מתלהם שלא איבד דבר ממעמדו (והעיקר- שר נהדר). חבל, אבל ההקלטה הזו
מעולם לא יצאה לשוק.

גם במילאנו השתתפה אנדראה רוסט בהקלטת ריגולטו, עם ברוסון ואלאניה. שם מנצח
מוטי והתקליטור הוא של חברת סוני. זוהי הקלטה של הצגה מצוינת, אני משער שגם
צולמה, אך אינה ברשותי.

ריגולטו מחברת סוני, ורגאס הדוכס

עוד ריגולטו ישן (בתמונה למטה), שהיה קיים בזמנו בשוק וניתן להשיגו היום רק ביפן,
הוא זה שהוקלט בורונה ב-1981.

להשיג רק ביפן

הוא אמנם נושא אופי "קירקסי" במקצת, כיוון שהארנה בורונה דומה למגרש כדורגל,
אבל אלידה פראריני הציגה ג'ילדה למופת, ובכלל כל הצוות והמנצח דונאטו רנצטי,
הצליחו לגרום לאופרה "לזרום" בקצב מהיר, כמו שמתבקש כאן, והעניקו תחושה
של עיסוק בחומר אלסטי- עד כדי שיבוא לכם לרקוד בכורסא יחד עם המוסיקה.
זו בעצם נשמתו של ביצוע טוב לריגולטו.

מתוך האופרה "ריגולטו" של ורדי

קישורים קשורים:
האופרה ריגולטו  ,  חנות ה-DVD של ה-BBC

דפי הפורטל נצפים במיטבם ברזולוציה של 768 על 1024   

Copyright 2002  -  הפורטל הקלאסי החדש  -  Klassi.net