המפגש של הדגולים
בארנבוים וצ'יליבידקה בקונצ'רטים לפסנתר ותז. של שומאן וצ'ייקובסקי

רוברט שומאן - קונצ'רטו לפסנתר ותז., צ'ייקובסקי - קונצ'רטו מס. 1 לפסנתר ותז.
ביצוע: דניאל בארנבוים (פסנתר),  תזמורת הפילהרמונית של מינכן, מנצח: סרג'יו צ'יליבידקה
הקלטה מקונצרטים חיים במינכן, 1991.
הקלטה: EMI
מק"ט: 57417
יבוא: NMC

החיבור בין בארנבוים וצ'יליבידקה הוא אירוע מוזיקלי מרתק, ולא מפתיע.

שני המוזיקאים הגדולים נחשבים כממשיכי דרכו של וילהלם פורטוואנגלר,
המנצח הגרמני הגדול של המחצית הראשונה של המאה ה-20. בארנבוים
הילד ניגן לפני פורטווגלר שהתפעל ממנו וחזה לו עתיד גדול, צ'יליבידקה
החליף את פורטוונגלר כמנצחה של הפילהרמונית של ברלין בתקופה לאחר
מלחמת העולם השנייה, עד אשר טוהר המנצח מאשמת שיתוף פעולה עם
המשטר הנאצי. בארנבוים אהב לנגן תחת שרביטו של המנצח הרומני
האגדי, וצ'יליבידקה, אשר נהג להשמיץ את עמיתיו בעולם המוזיקה
(ובעיקר את יריבו הגדול, קאראיין), הרבה לשבח את בארנבוים, הן
כפסנתרן והן כמנצח.

כמו פורטוונגלר, גם בארנבוים וצ'יליבידקה הם מוזיקאים נפלאים הסובלים
מעליות וירידות, אך כאשר הם במיטבם, כמו בקונצ'רטו של צ'ייקובסקי,
הם מוציאים תחת ידם את אחת ההקלטות הגדולות של היצירה, ביצוע
שכמותו אפשר לשמוע רק בקונצרטים החיים הטובים ביותר. בארנבוים
משבח בחוברת המצורפת את פרשנות צ'ייקובסקי של צ'יליבידקה כ"רגישה
בצורה יוצאת דופן", ואכן, אין ספק כי קטעי הטוטי התזמורתיים מרשימים
ביותר, אך גם הקטעים הליריים (הקשיבו למשל, לפתיחת הפרק השני).

בארנבוים מעולם לא הקליט את הקונצ'רטו הזה בהקלטה מסחרית עד היום,
אך הקלטה זו מציגה אותו, במידה מסויימת במפתיע, כפרשן גדול של
היצירה.

כניסת הפסנתר בפרק הראשון היא בעלת עוצמה רבה, ובקטעים הליריים
של היצירה, אשר לעיתים נשכחים לעומת אלו הבומבסטיים, מפיק
בארנבוים את האינטימיות הנפלאה כפי שמעט פסנתרנים עשו בעבר.

בסה"כ ביצוע זה יכול להחשב כאחד הטובים בשוק, לצד ההקלטות של
מרתה ארחריץ', הורוביץ, גיללס וריכטר.

הרבה פחות נהנתי מביצוע הקונצ'רטו של שומן, הפותח את התקליטור,
כאן הביצוע לא ממש מצליח להמריא. הליווי כבד מדי, ובנגינה לא
מצליח בארנבוים להפיק את התערובת המיוחדת של רגישות, פנטסיה
ושמחת חיים הנדרשת. לא בכדי נחשב הקונצ'רטו הזה כאחד הקשים
ביותר לפרשנות. רבים מהפסנתרנים הגדולים נכשלו בו. גם איכות
ההקלטה גרועה למדי ואינה מוסיפה להנאה, בלשון המעטה.

אני ממליץ לפנות לראדו לופו (בדיסק של חברת דקה), מאריי פרחיה
(סוני, יש שתי הקלטות ושתיהן יפות) - אך מעל כולם - להקלטה
ההיסטורית של דינו ליפטי עם קאראיין מסוף שנות הארבעים
(EMI, סדרת ה"הקלטות הגדולות של המאה") בכדי לשמוע מה
ניתן להוציא מהיצירה.

ולמרות האכזבה היחסית מהשומן, הדיסק הופך להמלצה חמה עקב
הביצוע לקונצ'רטו של צ'ייקובסקי, מזכרת נפלאה לשיתוף פעולה
בין שני אמנים דגולים. מומלץ.

צ'יליבידקה, רומני ענק שלוקח בשלווה את האדאג'יו

קישורים קשורים:
המנצח סרג'יו צ'יליבידקה, האתר הרשמי  ,  דניאל בארנבוים - האתר הרשמי

אבאדו ברוטב צרפתי
קלאודיו אבאדו והפילהרמונית של ברלין מיצירות המלחין הצרפתי קלוד דביסי

דביסי - פרלוד לאחר הצהריים של הפאון, נוקטורנים, סויטה תזמורתית מתוך "פליאס ומליסנדה"
ביצוע: מבצעים שונים, הפילהרמונית של ברלין, מנצח: קלאודיו אבאדו
הקלטה: Deutsche Grammophon
מק"ט: 471 332-2
יבוא: הליקון
 

לא מכבר סיקרתי כאן את ההקלטות הנפלאות של אבאדו לסימפוניות
השביעית והתשיעית של מהלר, אשר יצאו לכבוד סיום כהונתו של
המנצח כמנהלה המוסיקלי של הפילהרמונית של ברלין. כמו שכתבתי
אז, היה זה אקורד סיום מוצלח לכהונה שהייתה שנוייה במחלוקת.

גם באולפן ההקלטות וגם בקונצרטים של התזמורת איכות הביצועים
ידעה עליות ומורדות: רבים מהתקליטורים של אבאדו בתקופה זו
היו ביצועים שיגרתיים למדי של רפרטואר מוכר ולעוס (למשל,
סימפוניית ה"עולם החדש" של דבוז'אק וסט הסימפוניות של
בטהובן). חברת "דויטשה גראמופון" המשיכה להאמין באבאדו,
גם בשנים האחרונות, בהם המשבר בענף התקליטים אילץ את
החברות הגדולות לקצץ בהוצאות ולהפסיק חוזים עם המנצחים
הגדולים. ההקלטות בתקליטור זה חיכו מספר שנים עד ליציאתם
לאור (ההקלטות מהשנים 98-99), האם גם בחברה היססו לפני
שהחליטו על הוצאתם לאור?

התזמורת מברלין לא ידועה דווקא בפרשנותה למוסיקה צרפתית,
אך כדאי לזכור כי קאראיין עשה מספר הקלטות מוצלחות מאד
עם התזמורת, בעיקר הקלטה משנות השישים של "הים" של
דביסי, כך שנוצרה במהלך השנים מסורת של נגינת דביסי.

אבאדו הוא מנצח רב גווני בהרבה מקודמו בניהול התזמורת,
ובתחילת שנות התשעים הוציא הקלטה מצויינת של האופרה
"פליאס ומליסנדה". הקטע החותם את הדיסק הוא סויטה
תזמורתית שקיבץ המנצח אריך ליינסדורף מהאופרה. הנגינה
מצויינת, המוסיקה נפלאה - אולם לי נראה כי עצם הרעיון של
נגינת סויטה מתוך האופרה הוא קצת תלוש ולא במקום. כוחה
של האופרה בביצוע מלא, ובעיקר על בימת הקונצרטים
(או DVD). אגב, דביסי עצמו התנגד לביצוע סויטה תזמורתית
מתוך האופרה.

התקליטור נפתח ביצירתו התזמורתית המוכרת ביותר של דביסי
"פרלוד לאחר הצהריים של הפאון". אבאדו הוא ללא ספק פרשן
דביסי משכנע, אולם מעט יותר סבלנות, טמפי מעט יותר איטיים,
היו מכניסים את המאזין טוב יותר לאוירת היצירה. נוכחתו של
עמנואל פהוד, אולי גדול החלילנים בעולם כיום, בסולו החליל
היא נקודה נפלאה בביצוע זה.

"הנוקטורנים" היא יצירתו התזמורתית של דביסי האהובה עלי,
 וגם כאן הביצוע טוב מאוד, אולם מעט מהאוירה הצרפתית
הדרושה חסרה כאן, בעיקר בשני הפרקים הראשונים. אבאדו
מצליח מאוד בפרשנותו למוסיקה מלאת הדמיון של הפרק
האחרון "סירנות".

להשוואה, הורדתי מהמדף את התקליטורים של תזמורת הקונצרטחבאו
בניצוחו של הייטינק משנות השבעים. הסט הזה מסדרת "דואו" של
חברת פיליפס מביא ביצועים מהוקצעים בנגינת תזמורת עם מסורת
ארוכה ונפלאה של נגינת מוסיקה צרפתית. ההבדל ברמה אינו דרמטי,
אולם כאשר תקשיבו להקלטות אלו תרגישו בודאי באותו אחוז קטן
של "אקסטרה" שהופך ביצוע טוב לביצוע בלתי נשכח. הקלטות אלו
של הייטינק הם גם מציאה בלתי רגילה (כוללות את כל היצירות
התזמורתיות החשובות של דביסי במחיר תקליטור אחד) וגם כאלו
המציבות סטנדרטים יוצאי דופן של איכות.

קלאודיו אבאדו, הנפש והרגש ניצחו וינצחו מחלה גופנית

קישורים קשורים:
המנצח קלאודיו אבאדו  ,  הפילהרמונית הברלינאית