סקירת תקליטור: שירי ערש מאת מלחינים שונים עם זמרת הסופרן מונסרה פיגראס

מנגינות בשערי חלום

זמרת הסופרן מונסרה פיגראס

"נינה-נאנה", שירי ערש מאת
מלחינים רבים, בביצוע הזמרת
מונסרה פיגראס ולהקת "הספריון
21 ". הקלטה: "אליה ווקס";
מק"ט:9826 ; יבוא: אם-סי-איי

מפעל בינלאומי: מוסיקאים ספרדים - ובהם הזמרת מונסרה פיגראס
עם בתה, הזמרת והנבלנית אריאנה סאוואל, ועם בעלה, נגן הוויולה
דה-גמבה ג'ורדי סאוואל; נגן הנבל הבריטי אנדרו-לורנס קינג; הפסנתרן
האוסטרי פאול בדורה סקודה; והחלילן הצרפתי מארק הנטאי -
חברו לפרויקט מוסיקלי-אוניוורסלי. הם מבצעים מדגם גדול ומגוון של
שירי ערש ממקומות רבים באירופה וארצות הים התיכון - ספרד עד יוון,
ומרוקו עד רוסיה. החומר מייצג מורשת עממית ואמנותית בת מאות שנים,
מהמאה ה16- ועד ימינו. ההקלטות נעשו לפני חודשים אחדים, בספרד
ובאוסטריה.

18 יצירות כולל הדיסק, ובהן אחדות ארוכות למדי (כ-6 דקות), שהרי שירי
ערש, מטבעם, נמשכים להם בעצלתיים, והמזמרת אינה חדלה ממלאכתה לפני
שהושגה תכליתם. שם הדיסק, "נינה-נאנה", הוא מעין "נומי נומי"
באיטלקית, ובעל המאמר בחוברת הנלווית לאלבום מזכיר כי מלים
אונומטופיאיות מרגיעות דומות מופיעות בשירי ערש של עמים רבים: "נאנה
נאנה" בפורטוגלית, "נאנה" בספרדית, "אייפופיאה" בגרמנית, "לולי לולי"
באנגלית.

שירי ערש, מזכיר עוד המאמר, נחשבו לעיסוק נשי אקסקלוסיווי, אבל לא
תמיד העושות במלאכה היו דווקא האמהות של הילדים שבעריסה. ודאי לא
כשמדובר בנשות אצילים, אשר מסרו את ילדיהן לטיפולן של אומנות; גם
בבתי איכרים שרו לתינוק סבתו או אחותו, בעוד האם טרודה במטלות
אחרות.

הזמרת מונסרה פיגראס עצמה צירפה לדיסק מאמר בסגנון נמלץ למדי. היא
מקדישה את ביצועיה אלה לכל האמהות והילדים באשר הם, מזכירה ששירי ערש
הם תופעה כלל אנושית וכמוהם כ"מזון לילד הקטן", וכי תפקידם "להעביר
אותו לעולם חלומות של שלום, יופי ואהבה". החוברת הנלווית עבה במיוחד,
משום שתרגומים מלאים של כל הטקסטים והסברים ניתנים בה בתשע שפות
(קסטיליאנית וקטלאנית לחוד, בין השאר).

עת בכי בוא תבוא

הקנצונטה "זמן לישון עתה", מאת טרקואיניו מרולה (פורסמה ב-1638), היא
היצירה הכי ארוכה והכי חשובה בלקט - שיר של "האם", מרים, לבנה ישוע.
מרים מיישנת את הילד במלים שאינן ממוענות אליו אלא לדורות הבאים,
המכירים את גורלו ושליחותו: "ישן עכשיו, אל תבכה, כי עת בכי בוא
תבוא". מרים שרה על ידיו הנחמדות של הפעוט, אך יודעת כי ידיים אלה
לנחושתיים יוגשו, ויסומרו אל הצלב. הנימה השלטת בקנצונטה זו של מרולה
אינה רוגעת אלא רוגשת-עלילתית; התחושה העקשנית של הטרגדיה מובעת
באמצעות פסיעות בחצי טון עולה, בקול הבס, החוזרות עשרות פעמים (שתי
ויולות דה-גמבה), ומעל הבסיס הזה משוררת הזמרת את שיר הערש שלה,
שכולו קינה מזעזעת.

מעט נחמה מגיעה ברצועה הבאה (מס' 8): שיר ערש מאת מלחין לא ידוע ממחוז
אליקנטה, מ-1700 לערך, בעיבוד ג'ורדי סאוואל: מנגינה עצובה, שובת לב
בפשטותה העממית, ובעלת קסם רב. המלים הן: mareta, no'm faces plorar"
mareta" ("אמא, אמא, אל תניחי לי לבכות"). פיגראס שרה כאן עם בתה,
אריאנה סאוואל, ונדמה כאילו זו מלודיה שהיכרנו מאז ומתמיד.

ומן הסתם לשם גיוון: שיר ערש של מלחין ברלינאי ושמו רייכארדט. לקובץ
שהוציא המלחין לאור על סף המאה ה-19 הוא צירף הקדמה, ובה הסביר כי
עוללים זקוקים תמיד למנגינות מרגיעות, בלי קשר למלים המושרות. ואכן,
בשיר שלו שנבחר לדיסק מספרת אם לתינוקה כי אביו זנח את שניהם. מלים
עוכרות שלווה, אבל לחן שנתפש מזווית ימינו כמוסיקה "קלאסית פשוטה",
בנאלית ונטולת ייחוד.

עוד בדיסק שיר ערש ברברי קצר ומקסים, שני שירים בעלי זיקה יהודית, אחד
בלאדינו (מ-1500 לערך), ואחד מתוך "נעימות עבריות" מאת דריוס מיו
(1925). המלחין האסטוני הנחשב, ארבו פרת, תרם לפרויקט שתי יצירות
חדשות: אחת ברוסית, שנימתה ליטורגית-נוצרית ומשעממת למדי, ואחת נחמדה
מאוד, פשוטה בתכלית, והיא עיבוד לשיר העממי האסטוני "קוס קוס
קאליקה", שפירושו "נומה נום".

הרצועה של ישראל

מי לא ישיש לגלות כי רצועה מס' 11 בדיסק מוקדשת לנו: פיגראס, בליווי
רבאב (כינור מזרחי), סאנטור וחליל, שרה את "נומי נומי ילדתי". חבל
שחוסר מזל פקד את המחווה הזאת: המלים בחוברת מודפסות בעברית אבל הפוך
("יתדלי, ימונ, ימונ"), והשיר מוכתר "ישראלי אנונימי" (אף שידוע כי
יואל אנגל הלחינו, ויחיאל הלפרין כתבו). אשר לביצוע (עיבוד וזמרה),
נראה שהחן של "נומי נומי" לא הצליח להיקלט כהלכה במשפחת סאוואל:
"נומי" שלנו מוגש מגושם וכבד, מרדים כמו נרקוזה (כנראה לא נעשה גם
מאמץ רציני לברר את ההיגוי; מונסרה פיגראס, שמסוגלת בהחלט לבטא עי"ן,
הוגה "אבא הלך ל-הבודה").

ובכלל, פיגראס אינה מצטיירת בדיסק זה כאמנית ורסטילית, המתאימה עצמה
לסגנונות שונים, אלא כמי שאוכפת תמיד את אישיותה. כשהיא שרה, למשל,
את "מריה יושבת ליד שיח שושנים" הידוע למדי, מאת מקס רגר (1912), אי
אפשר לחשוד אף לרגע כי זמרת לידר לפנינו.

הערה מעשית, בקשר לדיסק כולו: 18 השירים מיועדים להכניסנו אל מלכות
החלום, וגם מסוגלים לכך, אבל קסמם המוסיקלי אינו נקנה אלא במצב של
ערנות גמורה.

חברי להקת הספריון 21

קישורים קשורים:
זמרת הסופרן מונסרט פיגראס , בעלה של פיגראס, נגן ויולה דה-גמבה והמנצח ג'ורדי סאבאל

חגי חיטרון

דפי הפורטל נצפים במיטבם ברזולוציה של 768 על 1024