האלהה של זוגיות מאושרת
לידר של רוברט שומאן

לידר מאת רוברט שומאן בביצוע דורותיאה
רשמן, איאן בוסטרידג' והפסנתרן גרהאם
ג'ונסון. הקלטה: היפריון; מק"ט 33107;
יבוא: אם-סי-איי

כמו כל הדיסקים בפרויקט המכנס את הלידר
של שומאן, בהפקת היפריון, לקופסה של
הדיסק החדש (מס' 7 בסדרה) יש עובי של
דיסק כפול. זה דיסק אחד, אך החוברת
הנלווית עבה מאוד, משום ש-35 השירים
מוערים בה בפירוט ובהתעמקות (וכמקובל,
ניתן גם הטקסט המלא של כל השירים
ותרגומם לאנגלית). ההערות מובאות בצמוד

לטקסט, וכך זוכה כל שיר לטיפול מושלם. כתב את ההערות יוזם הפרויקט,
הפסנתרן הבריטי הוותיק גרהאם ג'ונסון, שגם מלווה כאן את זמרת הסופרן
הגרמנייה דורותיאה רשמן ואת זמר הטנור הבריטי איאן בוסטרידג'.

השניים מלבבים את שומאן בקולותיהם הענוגים, ובפגישה ראשונה ההגשה שלהם
נשמעת נפלאה. בהאזנה חוזרת מתעוררת הסתייגות-מה; מתקבל רושם שהשניים
מתפתים מדי פעם לעשיית יתר, ואז האמנות המהוקצעת שלהם בולמת את
הזרימה הטבעית של הלחנים. אבל ייתכן שהסתייגות זו נובעת מרתיעה
ישראלית מפני הזדהות שלמה עם רומנטיקה גרמנית תמימה, רכה ושופעת.

בין מנדלסון לשוברט

"הקדשה" הוא הליד הכי מפורסם המכונס בדיסק, וכמו שכותב ג'ונסון, הוא
נמנה עם הלידר הידועים ביותר בכלל, ובצדק. לא בכדי התאהב בו גם ליסט
ועיבדו לפסנתר סולו (גם בגרסה זו, ה"הקדשה" שובת לב במיוחד). זה השיר
הראשון בקבוצה של 26 שירים המכונה "הדסים" ("Myrten"), והשם סמלי:
במסורת הגרמנית, ענפי הדס מסמלים את קשר הנישואים. השנה שבה חובר
המחזור,1840 , היתה שנת האושר המטרימוניאלי של רוברט שומאן, השנה שבה
זכה סוף סוף בידה של קלרה, למרות התנגדותו של אביה. גם השם "הקדשה"
סמלי; זו כותרת קולעת לשיר עצמו, שאת מלותיו כתב פרידריך ריקרט
(שומאן נתן את הכותרת), וגם שם למחזור כולו, שהוגש לקלרה כמתנת
נישואים.

המנגינה של "הקדשה" מעלה מיד את קצב הלב של השומע, ממשיך ג'ונסון
להתלהב, ואין זו לשון גוזמה. מי שיפתח את ההיכרות עם הדיסק בשיר זה
(רצועה מס' 5), בזמרתו הנסערת של איאן בוסטרידג', לא יוכל לעמוד
בפיתוי. בניגוד ללידר רבים אחרים שבהם מהלך המנגינה אינו תואם את
המהלך הדקלומי של המלים, כאן ההתאמה מושלמת. למשל, במלים "את משוש
נפשי" יש קפיצה מעלה במרווח גדול (סקסטה), ובמלים "את לי גן העדן,
שבו ארחף", כל הקו המלודי של הזמר ממריא אל על.

לדעתו של ג'ונסון, ההצלחות של ידידו מנדלסון הן שהתניעו אצל שומאן
אמביציה לנסות את כוחו גם בשדה הליד. אילולא דוגמאות מאתגרות שהציב
מנדלסון, היה שומאן נשאר מלחין של יצירות לפסנתר בלבד. אבל בשיר נפלא
זה, "הקדשה", חבויים רמזים למלחין אחר - פרנץ שוברט, מלך סוגת השיר
האמנותי. הרמז הראשון טקסטואלי; במלים של ריקרט מצויה השורה "את היא
הרוגע", שהיא שם שיר ידוע מאוד מאת שוברט. בסוף הליד של שומאן יש רמז
נוסף, דק, כאשר הפסנתר לבדו מצטט בקיצור את מנגינת "אווה מריה" של
שוברט. מי שירצה (ג'ונסון אינו נסחף לכך) יוכל לראות בציטוט זה ממד
של הקדשה לשוברט.

מה עוד אפשר לומר על פלאיה של "הקדשה"? חשוב לציין את הכישוף של תפקיד
הפסנתר: השיר כולו מוגש באותו טמפו, אבל במחצית השנייה - הקטנת
הדחיסות של הליווי בונה אילוזיה של הנמכת מהירות והתרגעות. לאחר מכן
חוזר הנושא הנהדר הפותח, ובנקודה זו מתעצמת ההאלהה של דמות האהובה,
שעצם מבטה "גורם בי שינוי והזדככות". ההאלהה יכלה להתקבל כמופרזת עד
גיחוך לקורא בן ימינו, אבל הוא מזדהה אתה בזכות המוסיקה הנשגבת. בפיו
של בוסטרידג', שתי הדקות ו-20 השניות של "הקדשה" הן משיאי הלך הרוח
הרומנטי בכלל.

כשהאושר שוטף

מלבד 26 שירי המחזור "הדסים" כולל הדיסק שני קובצי דואטים, שבהם
מזמרים הסופרן והטנור יחדיו. שירי הקובץ הראשון, אופ' 34 , יכולים
לשמש מקדם מכירות לא פחות מאשר ה"הקדשה". הדואט הפותח את הדיסק, בעל
השם הבנאלי "גן האהבה", ידוע הרבה פחות מאשר "הקדשה", אבל מוצלח
לפחות כמוהו. ג'ונסון מעיר כי דואט זה אינו מבוצע לעתים קרובות, משום
שהוא נראה "פשוט" מדי, כאילו חומר למזמרים חובבים. למעשה, זמר הטנור
נדרש כאן להפגין שליטה קלילה בקצה העליון של המנעד, ומעטים מסוגלים
לכך. דואט זה, כאחרים, מבטא אושר משתפך של זוגיות. "האהבה היא שיח של
שושנים", אומרת השורה הראשונה, בפי שני הזמרים יחדיו, "איפה הוא
פורח?" לאחר השאלה התמימה ולפני התשובה הצפויה נותן שומאן לפסנתר
לנגן שניות אחדות לבדו, ואז משיבה הסופרן: "בגננו הוא צומח", והשניים
ממשיכים: "שם אהובתי ואני מטפלים בו, והוא גומל לנו מדי יום בפריחה
מחודשת". דיסק שאין לדלג עליו.

זמרת הסופרן הגרמניה דורותיאה רשמן

קישורים קשורים:
אודות הזמרת דורותיאה רשמן  ,  רוברט שומאן, מלחין נרחב

 חגי חיטרון