אבאדו מגלה מחדש את מאהלר
קלאודיו אבאדו בהקלטות חדשות של סימפוניות גוסטב מאהלר

סימפוניה מס. 7 "שיר הלילה" של גוסטב מאהלר
ביצוע: הפילהרמונית של ברלין / קלאודיו אבאדו
הקלטה: DG , הקלטה חיה מאולם
הפילהרמונית בברלין, מאי 2001
מק"ט: 417 623-2
יבוא: Helicon

לרגל סיום כהונתו של אבאדו כמנהל המוסיקלי של הפילהרמונית של ברלין,
הפיקה חברת דוייטשה גראמופון סידרת תקליטורים, הכוללים (בן היתר) שלוש
סימפוניות של גוסטב מאהלר.

מוקדם יותר  השנה יצא לאור ביצוע חדש של השלישית, וכעת משלימה
החברה את הסידרה בהקלטות מקונצרטים חיים של השביעית והתשיעית.

הסמפוניה השביעית נחשבה עד לאחרונה לפחות מוכרת של מאהלר,  וגם
חובבים מובהקים של המלחין נטו להסתייג ממנה. היצירה , המכונה גם
"שירת הלילה" היא אחת ממספר יצירות שנכתבו בראשית המאה העשרים
בהשפעת התיאוריות הפרוידיניות שנפוצו באותה  תקופה (ראה גם יצירתו
של שנברג "ליל הוד" ו"גספר של הלילה" של רוול).

אבאדו הקליט את שתי הסימפוניות בעבר בהקלטות אולפן. ההקלטה
המוקדמת של השביעית היא מתחילת שנות  השמונים עם תזמורת
שיקגו, ומהווה את אחת מההקלטות הטובות ביותר של היצירה
עד היום, ואחת ההקלטות הטובות ביותר של אבאדו למוזיקה
של מאהלר.הביצוע החדש אינו שונה בהרבה מבחינת  המקצבים,
אך נראה כי העובדה שהוקלט בקונצרט חי מפיחה, בעיקר בפרק
הראשון והאחרון, דרמה גדולה יותר, ומצליחה, בעיקר בפרק
הראשון להעביר בצורה ברורה יותר את סיוטי המוות  המהלריינים
האופיינים כל כך.

התזמורת נשמעת בפרקים אלו כמתמסרת בצורה מוחלטת לאבאדו.
לגבי שלושת הפרקים האמצעיים- גם כאן ישנה נגינה נפלאה,אבל
התחרות כאן מול הביצועים של  ברנשטיין, גם הוא פרשן גדול של
היצירה, הינה קשה. כהרגלו, חודר ברנשטיין ללב הנוירוטיות
המהלרית טוב מכל אחד אחר. בפרק השלישי, אותו מארש אבל
מוזר וגרוטסקי, מצטיין בכך  ברנשטיין במיוחד. הוא הקליט את
היצירה פעמיים - בשנות השישים - בדיסק של חברת סוני, ובשנת
1985 לדוייטשה גראמופון, ביצוע שניתן כיום להשגה רק כחלק
ממכלול הסימפוניות בניצוחו של המנצח הדגול. ביצועים אלו
עדיין ימשיכו להוות את אבני היסוד בדיסקוגרפיה של היצירה,
אך פרשנותו של אבאדו היא בהחלט אלטרנטיבה ראויה ומומלצת,
ואיכות ההקלטה עולה על זו של שתי ההקלטות של ברנשטיין.

סימפוניה מס. 9 של גוסטב מאהלר
ביצוע: הפילהרמונית של ברלין / קלאודיו אבאדו
הקלטה: DG
מק"ט: 471 624-2
יבוא: Helicon

הישגו של אבאדו גדול עוד יותר בהקלטה של הסימפוניה התשיעית.

כבר בפתח התייחסותי להקלטה אומר כי בעיני מהווה ביצוע זה את
אחת מגולות הכותרת של קריירת הניצוח של אבאדו. למי שעדיין
לא מכיר את היצירה אספר כי היא נכתבה (יחד עם ה"שיר על הארץ"
והטיוטות של העשירית) כאשר היה ברור למהלר כי ימיו ספורים:
בשנת 1909 התבשר כי לקה במחלה במסתמי הלב אשר היותה
אז גזר דין מוות. יש לציין גם כי זמן קצר קודם לכן נפטרה בתו
האהובה, ומהלר עצמו הודח (לא מעט על רקע אנטישמי)
מכהונתו כמנהל האופרה של וינה. אכן, כל סיוטיו של המלחין,
שכה היטיב לתאר ביצירותיו המוקדמות (ובהן אף בסימפוניה
השביעית) התגשמו. הסימפוניה הינה תאור דרמטי ומרגש מאין
כמוהו של תחושותיו של אדם הניצב לפני מותו. את כל תחושות
הזעם, התיסכול, הרחמים וגם הפיוס ואולי אף ההשלמה עם
הגורל המר מכניס מאהלר ליצירה.

אבאדו הקליט את היצירה בעבר עם הפילהרמונית הוינאית
(אני מודה שלא שמעתי את ההקלטה הזו מעולם). סמוך
להקלטה זו לקה אבאדו עצמו במחלה קשה (שממנה,
למרבה השמחה, החלים  בסופו של דבר) . יתכן כי זו הסיבה
שדחפה את המנצח הגדול להוציא תחת ידיו ביצוע כה מרשים.
הגם שהפרק הראשון נפתח בצורה מהוססת משהו, הרי שההמשך
נשמע כזעקה מאהלרית נוראה כנגד  מר גודלו.

שני הפרקים האמצעיים, מלאי הוולגריות והסרקזם מעולם לא
נשמעו משמעותיים יותר, אפילו לא תחת שרביטם של ברנשטיין
והייטינק. ההישג הוא כאן גם של התזמורת הברלינאית,
שמוכיחה כאן שוב מדוע היא נחשבת לאחת מהשניים- שלוש
הטובות בעולם. לדעתי הנגינה כאן עולה בהרבה על זו של
תזמורת הקונצרטחבאו בביצוע המפורסם (ויש האומרים:
הידוע לשימצה) של ברנשטיין.

הפרק האחרון של היצירה הינו, כמובן המשמעותי ביותר,
ומהווה (כמו בפרק האחרון ב"שיר על הארץ") קטע פרידה
של מאהלר מהחיים. מנצחים שונים נוקטים גישות שונות
לפרק: אצל  ברנשטיין זהו פרק קודר במיוחד שמשמעותו
אחת: מוות. אבל מנצחים אחרים מבליטים כאן דווקא
אלמנטים של השלמה, פיוס ואפילו אופטימיות מסויימת.
ביחוד בולט בגישה זו הרברט פון קאראיין  (ההקלטה
השנייה שלו מקונצרט חי ב1982).בביצוע של אבאדו
תחושת המאבק חסר הסיכוי במוות, הבולטת כל כך
בפרקים הקודמים, נמשכת גם כאן. אצל אבאדו אין
שום מקום לאופטימיות,  אך אין גם תחושה שהמלחין
מרים ידיים, כמו אצל ברנשטיין, אולי רק בסיום היצירה
יש מין תחושת השלמה מסויימת.

לסיכום- אבאדו סיים את כהונתו כמנהלה המוזיקלי של
הפילהרמונית של ברלין ,כהונה שלא תמיד עברה על מי
מנוחות, בשתיים מהקלטותיו המרשימות ביותר עד היום.

שתי ההקלטות, אך בעיקר זו של התשיעית, ראוי שיהיו
חלק מהתקליטיה של חובב מאהלר. הבה נקווה כי אבאדו
ימשיך להקליט מאהלר גם בעתיד.

קלאודיו אבאדו, המחלה הקשה הביאה את הרגש

קישורים קשורים:
אודות המנצח קלאודיו אבאדו  ,  גוסטב מאהלר, האתר המקיף